React useLayoutEffect: מדידה ועדכונים סינכרוניים של ה-DOM

React מציעה hooks רבי עוצמה לניהול תופעות לוואי (side effects) בקומפוננטות שלכם. בעוד ש-useEffect הוא כלי העבודה העיקרי עבור רוב תופעות הלוואי האסינכרוניות, useLayoutEffect נכנס לתמונה כאשר אתם צריכים לבצע מדידות ועדכונים סינכרוניים של ה-DOM. מדריך זה יצלול לעומק useLayoutEffect, יסביר את מטרתו, מקרי השימוש שלו וכיצד להשתמש בו ביעילות.

הבנת הצורך בעדכוני DOM סינכרוניים

לפני שצוללים לפרטים של useLayoutEffect, חיוני להבין מדוע עדכוני DOM סינכרוניים נחוצים לעיתים. תהליך הרינדור של הדפדפן מורכב מכמה שלבים, ביניהם:

• ניתוח HTML: המרת מסמך ה-HTML לעץ DOM.
• רינדור: חישוב הסגנונות והפריסה של כל אלמנט ב-DOM.
• צביעה: ציור האלמנטים על המסך.

ה-hook useEffect של React רץ באופן אסינכרוני לאחר שהדפדפן צבע את המסך. זה בדרך כלל רצוי מטעמי ביצועים, מכיוון שזה מונע חסימה של ה-thread הראשי ומאפשר לדפדפן להישאר רספונסיבי. עם זאת, ישנם מצבים שבהם אתם צריכים למדוד את ה-DOM לפני שהדפדפן מצייר, ואז לעדכן את ה-DOM על סמך אותן מדידות לפני שהמשתמש רואה את הרינדור הראשוני. דוגמאות כוללות:

• התאמת המיקום של tooltip בהתבסס על גודל התוכן שלו והשטח הפנוי במסך.
• חישוב גובה של אלמנט כדי לוודא שהוא מתאים לתוך מיכל (container).
• סנכרון המיקום של אלמנטים במהלך גלילה או שינוי גודל החלון.

אם תשתמשו ב-useEffect עבור פעולות מסוג זה, אתם עלולים לחוות הבהוב או תקלה ויזואלית מכיוון שהדפדפן מצייר את המצב הראשוני לפני ש-useEffect רץ ומעדכן את ה-DOM. כאן useLayoutEffect נכנס לתמונה.

הכירו את useLayoutEffect

useLayoutEffect הוא hook של React הדומה ל-useEffect, אך הוא רץ באופן סינכרוני לאחר שהדפדפן ביצע את כל שינויי ה-DOM אך לפני שהוא צובע את המסך. זה מאפשר לכם לקרוא מדידות DOM ולעדכן את ה-DOM מבלי לגרום להבהוב ויזואלי. הנה התחביר הבסיסי:

import { useLayoutEffect } from 'react';

function MyComponent() {
  useLayoutEffect(() => {
    // קוד שירוץ לאחר שינויי ה-DOM ולפני הצביעה

    // ניתן להחזיר פונקציית ניקוי (cleanup)
    return () => {
      // קוד שירוץ כאשר הקומפוננטה מוסרת מה-DOM או מתרנדרת מחדש
    };
  }, [dependencies]);

  return (
    

      {/* תוכן הקומפוננטה */}
    
  );
}

כמו useEffect, useLayoutEffect מקבל שני ארגומנטים:

1. פונקציה המכילה את לוגיקת תופעת הלוואי.
2. מערך תלויות אופציונלי. האפקט ירוץ מחדש רק אם אחת מהתלויות השתנתה. אם מערך התלויות ריק ([]), האפקט ירוץ פעם אחת בלבד, לאחר הרינדור הראשוני. אם לא מספקים מערך תלויות, האפקט ירוץ לאחר כל רינדור.

מתי להשתמש ב-useLayoutEffect

המפתח להבנת מתי להשתמש ב-useLayoutEffect הוא לזהות מצבים שבהם אתם צריכים לבצע מדידות ועדכונים של ה-DOM באופן סינכרוני, לפני שהדפדפן מצייר. הנה כמה מקרי שימוש נפוצים:

1. מדידת מימדי אלמנטים

ייתכן שתצטרכו למדוד את הרוחב, הגובה או המיקום של אלמנט כדי לחשב את הפריסה של אלמנטים אחרים. לדוגמה, תוכלו להשתמש ב-useLayoutEffect כדי להבטיח ש-tooltip ימוקם תמיד בתוך אזור התצוגה (viewport).

import React, { useState, useRef, useLayoutEffect } from 'react';

function Tooltip() {
  const [isVisible, setIsVisible] = useState(false);
  const tooltipRef = useRef(null);
  const buttonRef = useRef(null);

  useLayoutEffect(() => {
    if (isVisible && tooltipRef.current && buttonRef.current) {
      const buttonRect = buttonRef.current.getBoundingClientRect();
      const tooltipWidth = tooltipRef.current.offsetWidth;
      const windowWidth = window.innerWidth;

      // חשב את המיקום האידיאלי עבור ה-tooltip
      let left = buttonRect.left + (buttonRect.width / 2) - (tooltipWidth / 2);

      // התאם את המיקום אם ה-tooltip יחרוג מאזור התצוגה
      if (left < 0) {
        left = 10; // מרווח מינימלי מהקצה השמאלי
      } else if (left + tooltipWidth > windowWidth) {
        left = windowWidth - tooltipWidth - 10; // מרווח מינימלי מהקצה הימני
      }

      tooltipRef.current.style.left = `${left}px`;
      tooltipRef.current.style.top = `${buttonRect.bottom + 5}px`;
    }
  }, [isVisible]);

  return (
    

       setIsVisible(!isVisible)}>Toggle Tooltip
      {isVisible && (
        

          This is a tooltip message.
        
      )}
    
  );
}

בדוגמה זו, useLayoutEffect משמש לחישוב מיקום ה-tooltip על סמך מיקום הכפתור ומימדי אזור התצוגה. זה מבטיח שה-tooltip יהיה תמיד גלוי ולא יחרוג מהמסך. המתודה getBoundingClientRect משמשת לקבלת המימדים והמיקום של הכפתור ביחס לאזור התצוגה.

2. סנכרון מיקומי אלמנטים

ייתכן שתצטרכו לסנכרן את המיקום של אלמנט אחד עם אחר, כמו כותרת דביקה (sticky header) העוקבת אחר המשתמש בזמן שהוא גולל. שוב, useLayoutEffect יכול להבטיח שהאלמנטים מיושרים כראוי לפני שהדפדפן מצייר, ובכך למנוע תקלות ויזואליות.

import React, { useState, useRef, useLayoutEffect } from 'react';

function StickyHeader() {
  const [isSticky, setIsSticky] = useState(false);
  const headerRef = useRef(null);
  const placeholderRef = useRef(null);

  useLayoutEffect(() => {
    const handleScroll = () => {
      if (headerRef.current && placeholderRef.current) {
        const headerHeight = headerRef.current.offsetHeight;
        const headerTop = headerRef.current.offsetTop;
        const scrollPosition = window.pageYOffset;

        if (scrollPosition > headerTop) {
          setIsSticky(true);
          placeholderRef.current.style.height = `${headerHeight}px`;
        } else {
          setIsSticky(false);
          placeholderRef.current.style.height = '0px';
        }
      }
    };

    window.addEventListener('scroll', handleScroll);

    return () => {
      window.removeEventListener('scroll', handleScroll);
    };
  }, []);

  return (
    

      

      

        
Sticky Header
      
      
{/* תוכן כלשהו לגלילה */}
    
  );
}

דוגמה זו מדגימה כיצד ליצור כותרת דביקה שנשארת בחלק העליון של אזור התצוגה כשהמשתמש גולל. useLayoutEffect משמש לחישוב גובה הכותרת וקביעת גובהו של אלמנט ממלא מקום (placeholder) כדי למנוע מהתוכן לקפוץ כאשר הכותרת הופכת לדביקה. המאפיין offsetTop משמש לקביעת המיקום ההתחלתי של הכותרת ביחס למסמך.

3. מניעת קפיצות טקסט בזמן טעינת פונטים

כאשר פונטי רשת נטענים, דפדפנים עשויים להציג תחילה פונטים חלופיים (fallback fonts), מה שגורם לטקסט לזרום מחדש לאחר טעינת הפונטים המותאמים אישית. ניתן להשתמש ב-useLayoutEffect כדי לחשב את גובה הטקסט עם הפונט החלופי ולקבוע גובה מינימלי למיכל, ובכך למנוע את הקפיצה.

import React, { useRef, useLayoutEffect, useState } from 'react';

function FontLoadingComponent() {
  const textRef = useRef(null);
  const [minHeight, setMinHeight] = useState(0);

  useLayoutEffect(() => {
    if (textRef.current) {
      // מדוד את הגובה עם הפונט החלופי
      const height = textRef.current.offsetHeight;
      setMinHeight(height);
    }
  }, []);

  return (
    

      
This is some text that uses a custom font.
    
  );
}

בדוגמה זו, useLayoutEffect מודד את גובה אלמנט הפסקה באמצעות הפונט החלופי. לאחר מכן, הוא קובע את מאפיין הסגנון minHeight של ה-div האב כדי למנוע מהטקסט לקפוץ כאשר הפונט המותאם אישית נטען. החליפו את "MyCustomFont" בשם האמיתי של הפונט המותאם אישית שלכם.

useLayoutEffect מול useEffect: הבדלים עיקריים

ההבדל החשוב ביותר בין useLayoutEffect ל-useEffect הוא תזמון ההרצה שלהם:

• useLayoutEffect: רץ באופן סינכרוני לאחר שינויי ה-DOM אך לפני שהדפדפן מצייר. זה חוסם את הדפדפן מלבצע צביעה עד שהאפקט יסיים את ריצתו.
• useEffect: רץ באופן אסינכרוני לאחר שהדפדפן צבע את המסך. זה לא חוסם את הדפדפן מלבצע צביעה.

מכיוון ש-useLayoutEffect חוסם את הדפדפן מלבצע צביעה, יש להשתמש בו במשורה. שימוש יתר ב-useLayoutEffect עלול להוביל לבעיות ביצועים, במיוחד אם האפקט מכיל חישובים מורכבים או שגוזלים זמן רב.

הנה טבלה המסכמת את ההבדלים העיקריים:

מאפיין	useLayoutEffect	useEffect
תזמון הרצה	סינכרוני (לפני צביעה)	אסינכרוני (אחרי צביעה)
חסימה	חוסם את צביעת הדפדפן	לא חוסם
מקרי שימוש	מדידות ועדכוני DOM הדורשים הרצה סינכרונית	רוב תופעות הלוואי האחרות (קריאות API, טיימרים וכו')
השפעה על ביצועים	פוטנציאלית גבוהה יותר (בגלל חסימה)	נמוכה יותר

שיטות עבודה מומלצות לשימוש ב-useLayoutEffect

כדי להשתמש ב-useLayoutEffect ביעילות ולהימנע מבעיות ביצועים, עקבו אחר השיטות המומלצות הבאות:

1. השתמשו בו במשורה

השתמשו ב-useLayoutEffect רק כאשר אתם בהחלט צריכים לבצע מדידות ועדכונים סינכרוניים של ה-DOM. עבור רוב תופעות הלוואי האחרות, useEffect הוא הבחירה הטובה יותר.

2. שמרו על פונקציית האפקט קצרה ויעילה

פונקציית האפקט ב-useLayoutEffect צריכה להיות קצרה ויעילה ככל האפשר כדי למזער את זמן החסימה. הימנעו מחישובים מורכבים או מפעולות שגוזלות זמן רב בתוך פונקציית האפקט.

3. השתמשו בתלויות בחוכמה

ספקו תמיד מערך תלויות ל-useLayoutEffect. זה מבטיח שהאפקט ירוץ מחדש רק בעת הצורך. שקלו היטב אילו משתנים יש לכלול במערך התלויות. הכללת תלויות מיותרות עלולה להוביל לרינדורים מחדש מיותרים ולבעיות ביצועים.

4. הימנעו מלולאות אינסופיות

היזהרו לא ליצור לולאות אינסופיות על ידי עדכון משתנה state בתוך useLayoutEffect שמהווה גם תלות של האפקט. זה יכול לגרום לאפקט לרוץ שוב ושוב, ולגרום לדפדפן לקפוא. אם אתם צריכים לעדכן משתנה state על סמך מדידות DOM, שקלו להשתמש ב-ref כדי לאחסן את הערך הנמדד ולהשוות אותו לערך הקודם לפני עדכון ה-state.

5. שקלו חלופות

לפני השימוש ב-useLayoutEffect, שקלו אם יש פתרונות חלופיים שאינם דורשים עדכוני DOM סינכרוניים. לדוגמה, ייתכן שתוכלו להשתמש ב-CSS כדי להשיג את הפריסה הרצויה ללא התערבות JavaScript. מעברי (transitions) ואנימציות CSS יכולים גם לספק אפקטים ויזואליים חלקים ללא צורך ב-useLayoutEffect.

useLayoutEffect ורינדור בצד השרת (SSR)

useLayoutEffect מסתמך על ה-DOM של הדפדפן, ולכן הוא יפעיל אזהרה כאשר משתמשים בו במהלך רינדור בצד השרת (SSR). הסיבה לכך היא שאין DOM זמין בשרת. כדי להימנע מאזהרה זו, תוכלו להשתמש בבדיקה מותנית כדי להבטיח ש-useLayoutEffect ירוץ רק בצד הלקוח.

import React, { useLayoutEffect, useEffect, useState } from 'react';

function MyComponent() {
  const [isClient, setIsClient] = useState(false);

  useEffect(() => {
    setIsClient(true);
  }, []);

  useLayoutEffect(() => {
    if (isClient) {
      // קוד המסתמך על ה-DOM
      console.log('useLayoutEffect running on the client');
    }
  }, [isClient]);

  return (
    

      {/* תוכן הקומפוננטה */}
    
  );
}

בדוגמה זו, נעשה שימוש ב-hook useEffect כדי לקבוע את משתנה ה-state isClient ל-true לאחר שהקומפוננטה נטענה בצד הלקוח. לאחר מכן, ה-hook useLayoutEffect ירוץ רק אם isClient הוא true, מה שמונע ממנו לרוץ בשרת.

גישה נוספת היא להשתמש ב-hook מותאם אישית שחוזר להשתמש ב-useEffect במהלך SSR:

import { useLayoutEffect, useEffect } from 'react';

const useIsomorphicLayoutEffect = typeof window !== 'undefined' ? useLayoutEffect : useEffect;

export default useIsomorphicLayoutEffect;

לאחר מכן, תוכלו להשתמש ב-useIsomorphicLayoutEffect במקום להשתמש ישירות ב-useLayoutEffect או useEffect. ה-hook המותאם אישית הזה בודק אם הקוד רץ בסביבת דפדפן (כלומר, typeof window !== 'undefined'). אם כן, הוא משתמש ב-useLayoutEffect; אחרת, הוא משתמש ב-useEffect. בדרך זו, אתם נמנעים מהאזהרה במהלך SSR ועדיין מנצלים את ההתנהגות הסינכרונית של useLayoutEffect בצד הלקוח.

שיקולים גלובליים ודוגמאות

בעת שימוש ב-useLayoutEffect ביישומים המיועדים לקהל גלובלי, יש לקחת בחשבון את הדברים הבאים:

• רינדור פונטים שונה: רינדור פונטים יכול להשתנות בין מערכות הפעלה ודפדפנים שונים. ודאו שהתאמות הפריסה שלכם פועלות באופן עקבי בכל הפלטפורמות. שקלו לבדוק את היישום שלכם במגוון מכשירים ומערכות הפעלה כדי לזהות ולטפל בכל אי-התאמה.
• שפות מימין לשמאל (RTL): אם היישום שלכם תומך בשפות RTL (למשל, ערבית, עברית), שימו לב כיצד מדידות ועדכוני DOM משפיעים על הפריסה במצב RTL. השתמשו במאפייני CSS לוגיים (למשל, margin-inline-start, margin-inline-end) במקום מאפיינים פיזיים (למשל, margin-left, margin-right) כדי להבטיח התאמה נכונה של הפריסה.
• בינאום (i18n): אורך הטקסט יכול להשתנות באופן משמעותי בין שפות. בעת התאמת הפריסה על סמך תוכן טקסט, קחו בחשבון את הפוטנציאל למחרוזות טקסט ארוכות או קצרות יותר בשפות שונות. השתמשו בטכניקות פריסה גמישות (למשל, CSS flexbox, grid) כדי להתאים לאורכי טקסט משתנים.
• נגישות (a11y): ודאו שהתאמות הפריסה שלכם אינן פוגעות בנגישות. ספקו דרכים חלופיות לגשת לתוכן אם JavaScript מושבת או אם המשתמש משתמש בטכנולוגיות מסייעות. השתמשו בתכונות ARIA כדי לספק מידע סמנטי על המבנה והמטרה של התאמות הפריסה שלכם.

דוגמה: טעינת תוכן דינמית והתאמת פריסה בהקשר רב-לשוני

דמיינו אתר חדשות הטוען באופן דינמי מאמרים בשפות שונות. הפריסה של כל מאמר צריכה להתאים על סמך אורך התוכן והגדרות הפונט המועדפות על המשתמש. הנה כיצד ניתן להשתמש ב-useLayoutEffect בתרחיש זה:

1. מדידת תוכן המאמר: לאחר שתוכן המאמר נטען ורונדר (אך לפני שהוא מוצג), השתמשו ב-useLayoutEffect כדי למדוד את גובה מיכל המאמר.
2. חישוב השטח הפנוי: קבעו את השטח הפנוי עבור המאמר על המסך, תוך התחשבות בכותרת העליונה, הכותרת התחתונה ואלמנטים אחרים בממשק המשתמש.
3. התאמת הפריסה: בהתבסס על גובה המאמר והשטח הפנוי, התאימו את הפריסה כדי להבטיח קריאות אופטימלית. לדוגמה, ייתכן שתתאימו את גודל הפונט, גובה השורה או רוחב העמודה.
4. החלת התאמות ספציפיות לשפה: אם המאמר הוא בשפה עם מחרוזות טקסט ארוכות יותר, ייתכן שתצטרכו לבצע התאמות נוספות כדי להתאים לאורך הטקסט המוגדל.

באמצעות שימוש ב-useLayoutEffect בתרחיש זה, תוכלו להבטיח שפריסת המאמר מותאמת כראוי לפני שהמשתמש רואה אותה, ובכך למנוע תקלות ויזואליות ולספק חווית קריאה טובה יותר.

סיכום

useLayoutEffect הוא hook רב עוצמה לביצוע מדידות ועדכונים סינכרוניים של ה-DOM ב-React. עם זאת, יש להשתמש בו בשיקול דעת בשל השפעתו הפוטנציאלית על הביצועים. על ידי הבנת ההבדלים בין useLayoutEffect ל-useEffect, הקפדה על שיטות עבודה מומלצות והתחשבות בהשלכות גלובליות, תוכלו למנף את useLayoutEffect ליצירת ממשקי משתמש חלקים ומושכים חזותית.

זכרו לתעדף ביצועים ונגישות בעת השימוש ב-useLayoutEffect. שקלו תמיד פתרונות חלופיים שאינם דורשים עדכוני DOM סינכרוניים, ובדקו את היישום שלכם ביסודיות במגוון מכשירים ודפדפנים כדי להבטיח חווית משתמש עקבית ומהנה עבור הקהל הגלובלי שלכם.